מספרי התנ״ך: פסוקים, מילים ואותיות בכל 39 הספרים

כל מחקר כמותי של התנ״ך — ודילוגי אותיות הם בדיוק כזה — עומד או נופל על שאלה מקדימה: איזה טקסט בדיוק אתם מודדים? העמוד הזה עונה על השאלה ברמת דיוק של אות בודדת: אנו מתעדים את שרשרת המקור המלאה, מצהירים על כללי הספירה, מפרסמים את הטבלה המלאה של 39 הספרים, ומאמתים את הסכום מול המספר שהסופרים שומרים מדורי דורות.

המקור, מתועד חוליה אחר חוליה

מנוע החיפוש שלנו אינו משתמש ב"איזה טקסט עברי מהאינטרנט". הוא משתמש במהדורה מוגדרת, בעלת היסטוריה עריכתית גלויה:

• המהדורה: מקרא על פי המסורה (MAM) — מהדורה דיגיטלית של התנ״ך המבוססת על כתר ארם צובא (כתב היד המסורתי הסמכותי ביותר, שניקד אהרן בן אשר, המאה הע׳) ועל כתבי יד קרובים לחלקים החסרים. כל החלטה עריכתית במהדורה מתועדת בפומבי.
• היכן היא חיה: המהדורה מפותחת ומתוחזקת בויקיטקסט העברי, ברישיון פתוח CC-BY-SA.
• מנוע החיפוש שלנו יוצא מהטקסט הזה, ספר אחר ספר, ומקפיא אותו בקורפוס סטטי משלנו, המאומת בטביעות SHA-256 בכל פרסום של האתר.
• לתורה, על הבסיס הזה מיושמים 9 חילופי הנוסח המסורתיים המתועדים שמפיקים את הנוסח של מהדורת קורן (304,805 אותיות) — הסטנדרט של מחקר הדילוגים. הנה הרשימה המלאה של 9 ההבדלים.

מתודולוגיית הספירה (הכללים המדויקים)

ספירות תנ״ך ניתנות להשוואה רק כשהכללים מוצהרים. אלה שלנו, מיושמים זהה בטבלה הזו ובקורפוס של המנוע:

• אות: כל תו באלף־בית העברי (יוניקוד U+05D0 עד U+05EA: 22 האותיות ו־5 הצורות הסופיות ך ם ן ף ץ). ניקוד וטעמים אינם אותיות ואינם נספרים.
• כתיב, לא קרי: במקומות שבהם המסורה מציינת מילה הנכתבת בצורה אחת ונקראת באחרת, אנו סופרים אך ורק את הכתיב — מה שכתוב פיזית בספר. זו המוסכמה של מחקר הדילוגים הקלאסי.
• ללא אפרט עריכתי: הערות השוליים של המהדורה (חילופי כתבי יד), סימוני הפרשיות {פ}/{ס} וכל רכיב סימון — בחוץ: הם אינם אותיות התנ״ך.
• מילה: רצף אותיות עבריות התחום ברווח או במקף (־). כלומר, מילים המחוברות במקף נספרות בנפרד.
• פסוק: כל פסוק על פי חלוקת המסורה הסטנדרטית של המהדורה.

הטבלה המלאה

האימות: מדוע המספרים האלה אמינים

כל טבלה אפשר להעתיק; טבלה מדעית מאמתים. מסורת הסופרים — המעתיקים ספרי תורה אות באות — שומרת מדורות את מניין אותיות ספר התורה: 304,805 אותיות. הספירה המחושבת שלנו לתורה נותנת בדיוק 304,805: מאז שמנוע החיפוש אימץ את מהדורת קורן כנוסח הקנוני של התורה (הנוסח של מחקר הדילוגים הקלאסי), הספירה המחושבת ומניין הסופרים זהים אות באות.

הקורפוס נבנה ממהדורת MAM (כתר ארם צובא) תוך יישום 9 חילופי הנוסח המסורתיים המתועדים המבדילים אותה מנוסח הדפוס המקובל (textus receptus) — כולם מקרים של מלא/חסר או שווי ערך — ומאומת מול נוסח הייחוס של קורן ששימש את אליהו ריפס. התוצאה קפואה בטביעות SHA-256: אף אות אינה יכולה להשתנות מבלי שהאתר יזהה זאת. האימותים מתכנסים:

• אותיות התורה: 304,805 — התאמה מדויקת למניין ספרי התורה הסטנדרטיים ולנוסח של מחקר הדילוגים שפורסם.
• מילות התורה: 79,977 — המניין המקובל המצוטט הוא 79,976 (הפרש 1, מיוחס למקרה גבול של חלוקת מילה בין מהדורות).
• פסוקי התורה: 5,847 — מספור קורן, המונה את במדבר 25:19 כפסוק בפני עצמו.
• פסוקי התנ״ך: 23,205 — בתוך הטווח המסורתי המקובל (כ־23,200).

למה אתרים אחרים מפרסמים מספרים שונים?

השוו טבלאות "מניין אותיות התנ״ך" ברשת ותמצאו שונוּת. כמעט תמיד היא מוסברת בארבעה גורמים שכמעט אף פעם לא מוצהרים: המהדורה הבסיסית (כתר, לנינגרד, קורן, דפוסים — נבדלים במלא/חסר), הטיפול בכתיב/קרי (סופרים את הכתוב, את הנקרא, או את שניהם?), כלל המילה (מקף מחבר או מפריד?), וזיהום שקט (הערות עריכה, סימונים ותווי עיצוב שנספרו כטקסט). הטבלה שלנו מצהירה על ארבע ההחלטות — ולכן כל מספר בה ניתן להגנה ולשחזור.

למעשה, הכנת המחקר הזה הביאה אותנו לשפר את המנוע עצמו: גילינו שהערות השוליים של MAM והקרי הכפול ניפחו את הקורפוס בכ־5,600 אותיות (כ־0.5%) — ותיקנו. הקורפוס הנוכחי הוא בדיוק הטקסט הכתוב — המספרים שבטבלה.

שחזרו בעצמכם

אל תאמינו לנו: פתחו את מנוע החיפוש, טענו כל ספר (או את התנ״ך כולו) והשוו את סך האותיות בלוח המידע לטבלה הזו. הם זהים, כי זו אותה ספירה על אותו טקסט. הנוהל המלא — מקור, ניקוי, כללים — מתואר לעיל, וכל מתכנת יכול לשחזרו בתוך אחר צהריים מתוך מהדורת MAM המפורסמת בוויקיטקסט העברי.

הערה: התורה תואמת את מהדורת קורן (ראו את המאמר על המקור הטקסטואלי שלנו); הנביאים והכתובים — את מהדורת MAM הקפואה בקורפוס שלנו והמאומתת בסכומי ביקורת בכל פרסום של האתר. המספרים בטבלה הזו אינם יכולים להשתנות בשקט.